שיחות ישראל-סוריה (2008)
מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי שגם אתם יכולים לכתוב!
במטרה להשיג שלום בין המדינות, החלו ישראל וסוריה בפברואר 2008 כמגעים עקיפים בתיווך טורקיה, והמשיכו כשיחות בלתי ישירות באנקרה בחסות טורקית החל מ-19 במאי 2008.
ב-21 במאי 2008 פורסם לראשונה על קיום השיחות, בהודעה שיצאה במקביל בירושלים, בדמשק ובאנקרה, נאמר: "ישראל וסוריה החלו בשיחות שלום בלתי ישירות בחסות טורקיה. הצדדים הצהירו על כוונתם לנהל את השיחות בתום לב ובפתיחות, ולקיים דיאלוג רציני ורציף, על מנת להגיע לשלום מקיף בהתאם למסגרת שנקבעה בוועידת מדריד".
השיחות שהתקיימו במאי 2008 הן שיחות הכנה, לקראת משא ומתן אשר יתחיל ביוני 2008.[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
יחסי ישראל-סוריה עד שנת 2008 היו מתוחים, לאחר מספר אירועים:
- ועידת שפרדסטאון בשנת 2000 בין ראש ממשלת ישראל אהוד ברק לבין שר החוץ הסורי פארוק א-שרע - הגיעה למבוי סתום.
- בשנת 2003 הפציצה ישראל בסיסי אימון של הג'יהאד האיסלמי בסמוך לדמשק, בתגובה על פיגוע של הג'יהאד במסעדת "מקסים" בחיפה.
- במהלך מלחמת לבנון השניה בשנת 2006 ולאחריה הועבר סיוע צבאי רב דרך סוריה לארגון החיזבאללה בלבנון.
- יולי 2007 - ידיעות על ברית איסטרטגית-צבאית בין סוריה לבין איראן. איראן תממן ציוד צבאי רב לסוריה.[2]
- תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה בספטמבר 2007. על פי הבית הלבן, המבנה שהותקף היה כור גרעיני המסוגל לייצר פלוטוניום, שהוקם בשיתוף פעולה עם צפון קוריאה.
במקביל, השמיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד, החל משנת 2003, הצהרות על כוונתו לחדש את המשא ומתן עם ישראל.[3][4][5] גישושים אלו לא נתקלו בתגובה אוהדת, ונראה כי אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל עד 2006 לא היה מעוניין לדון על עתידה של רמת הגולן במשא ומתן עם המשטר הסורי. סיבה נוספת שכנראה גרמה לרתיעה הישראלית ממגע עם אסד היתה תמיכת סוריה בטרור, ומפקדותיהם של ארגוני טרור רבים הפועלים מדמשק.
אסד מצא את עצמו במצב חמור מול ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות בעקבות מלחמת המפרץ השנייה. נטען כי המשטר הסורי סייע לסדאם חוסיין להחביא את הנשק להשמדה המונית. רציחתו של ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי, והחשדות כי המשטר הסורי הוא שאחראי לרצח, הביאו למשבר נוסף ביחסה של מדינות המערב אל המשטר הסורי.
[עריכה] מגעים חשאיים
הדעה המקובלת היא, שמגעים חשאיים התקיימו החל מביקור ראש הממשלה אהוד אולמרט בטורקיה בפברואר 2008. ההערכה[6] היא, שאולמרט סיכם עם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שטורקיה תתווך בין שתי המדינות. מאז נסעו יורם טורבוביץ' ושלום תורג'מן מספר פעמים לטורקיה. ארצות הברית היתה אף היא בסוד העניינים, אך כנראה לא נטלה חלק פעיל בהם.[7]
ב-24 באפריל 2008 הודיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד שאולמרט הביע נכונות לנסיגה מרמת הגולן.[8] אולמרט, ששהה באותו זמן בחופשה בצימר ברמת הגולן - לא הכחיש את הידיעה.
[עריכה] מגעים גלויים
הנושא פורסם לראשונה ב-21 במאי 2008 - בתום סבב שיחות בן 3 ימים באנקרה. על פי מקורות בירושלים, באותם שלושה ימים נקבעו היסודות למשא ומתן, אשר יתחיל שבועיים מאוחר יותר.[1]
הצד הישראלי היה מיוצג על ידי ראש הסגל במשרד ראש הממשלה יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן.
[עריכה] התרחשויות סביב נושאים הצפויים לעלות במשא ומתן
[עריכה] החזרת רמת הגולן לסוריה
בשיחות הקודמות בשנת 2000 בשפרדסטאון, הסכימה ישראל להחזיר את רמת הגולן לסוריה, אולם השיחות הגיעו למבוי סתום, קרוב לוודאי עקב מחלוקת על המיקום המדוייק של הגבול בין שתי המדינות. ישראל עמדה על הגבול הבינלאומי המנדטורי, ואילו סוריה עמדה על "קו הארבעה ביוני" (4 ביוני 1967, היום האחרון לפני פרוץ מלחמת ששת הימים). קו זה, הקרוי גם הקו הירוק או קו שביתת הנשק נמצא ממערב לשטחים עליהם השתלטה סוריה במהלך מלחמת העצמאות. המחלוקת נותרה על רצועה ברוחב 10 מטר של החוף המזרחי של הכנרת ורצועה ברוחב של 50 מטר ממזרח לנהר הירדן.[9]
שר החוץ הסורי וליד אל-מועלם הצהיר ב-21 במאי, מייד לאחר פרסום הידיעה על השיחות, כי ישראל התחייבה כבר לנסיגה מלאה מרמת הגולן.[10] ישראל הכחישה, וכנראה שהן ההצהרה והן ההכחשה הן חלק מהמשא ומתן בין המדינות.
[עריכה] יחסי סוריה עם איראן ועם חיזבאללה
כחלק מנירמול היחסים, צפוייה ישראל לדרוש מסוריה שתפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי והאיסטרטגי עם האויבות המושבעות של ישראל - איראן וחיזבאללה, ועל כן הברית בין סוריה לבין איראן[2] צפוייה להיות אחד הנושאים במשא ומתן. נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד נדהם וכעס על המגעים החשאיים בין סוריה ובין ישראל,[11] אולם נשיא סוריה מיהר להרגיע אותו, שיחסי סוריה-איראן לא ייפגעו.[12] על פי הערכת אמ"ן נכון למאי 2008, סוריה לא מתכוונת לשנות את יחסה לאיראן, ובינתיים - למרות השיחות - ממשיכה לצייד את חיזבאללה.[13]
[עריכה] החזרת עצמות אלי כהן
ב-20 במאי 2008, יום לפני פירסום הידיעה הראשונה על קיום השיחות, התקשר ראש הממשלה אולמרט אל נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראל אלי כהן, רמז לה על השיחות והבטיח שלא ישכח לדרוש את העלאת עצמותיו של אלי כהן לישראל.[14]
[עריכה] ביקורת
ביקורת בישראל נשמעה בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית - על הנכונות למסור את רמת הגולן לסוריה, וטענות, שמהלך זה נועד לחלץ את ראש הממשלה אולמרט מפרשת טלנסקי.[15][16]
ביקרות נשמעה גם מנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד[11].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
תבנית:תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים ישראל-ערב
שגיאת ציטוט: קיימות תגיות <ref>, אך לא נמצאה תגית <references/>
