לראשונה מזה 600 שנה: האפיפיור פורש מתפקידו

מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי

11 בפברואר 2013

סמל האפיפיורות
האפיפיור בנדיקטוס הששה עשר (יוזף אלויס רצינגר), האפיפיור ה-265 במספר, 2005-2013.
האפיפיור גרגוריס ה-12, האחרון שפרש מתפקידו.

הוותיקן הכריז בשם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 כי הוא פורש מתפקידו משום שאפסו כוחותיו. זוהי הפרישה היזומה הראשונה בתולדות הכס הקדוש, מזה 595 שנה: מאז המאה ה-15.

בהודעה שטלטלה את העולם הקתולי כולו - הוותיקן הודיע במפתיע כי האפיפיור בנדיקטוס ה-16, בן ה-85, יפנה את כיסאו ב-28 בפברואר לאחר כ-8 שנים על הכס הקדוש. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 אסף את עדת הקדרינלים והסביר: "אין לי עוד את הכוחות המתאימים כדי להמשיך בתפקידי מפאת גילי המתקדם". עקב הפרישה תתכנס מועצת הקרדינלים (הקונקלאבה), שתבחר אפיפיור חדש בסוף חודש מארס.

עם פרישת בנדיקטוס ה-16 מתפקידו, הוא למעשה האפיפיור הראשון שפורש מזה כמעט 600 שנה, כשהאחרון שפרש היה האפיפיור גרגוריוס ה-12, שפרש ב-1415 עקב קרע בין הכנסייה הקתולית לממלכת צרפת שהביאה למינוי 2 אפיפיורים שונים. בנדיקטוס ה-16 הוא אחד מהאפיפיורים המכהנים המבוגרים ביותר בהיסטוריה וכבר חלף על פני קודמו בתפקיד, יוחנן פאולוס ה-2, שהלך לעולמו בשנת 2005 והוא כעת האפיפיור המכהן המבוגר ביותר מאז ליאו השמיני, שמת בגיל 93 בשנת 1903 לאחר שכיהן כאפיפיור במשך 25 שנה.

האפיפיור בנדיקטוס ה-16 הודיע הצהיר כי "אחרי שבדקתי את מצפוני מול האל פעמים רבות, הגעתי להחלטה שכוחותיי אינם מאפשרים לי להמשיך בתפקיד בגילי... אני מודע לחלוטין לכך שהמשרה הזו, לאור טבעה הרוחני החיוני, צריכה להתבצע לא רק במעשים וכוונות, אלא גם בתפילה... בשביל לשלוט בכס הקדוש צריך חוזק נפשי וחוזק גופני, כוחות שבחודשים האחרונים הידרדרו אצלי עד שנאלצתי להכיר בחוסר היכולת שלי למלא את התפקיד".

האפיפיור שהיה אמור לכהן עד ליום מותו הודה למאמיניו על אהבתם ותמיכתם בו במהלך כהונתו וביקש מחילה על חטאיו. "אני מקווה להמשיך לשרת במסירות את הכנסייה הקדושה של האל גם בעתיד, על ידי חיים המוקדשים לתפילה".

הודעת הפרישה נמסרה על רקע שורת פרשיות שהעסיקו את האפיפיור בכהונתו, מאז כניסתו לתפקיד הרם ב-2005. במרכזן פרשת "ותיליקס", שבה הודלפו מסמכים מהוותיקן על ידי משרתו האישי של בנדיקטוס. בחג המולד האחרון חן האפיפיור את המשרת, פאולו גבריאל, שהדליף את המסמכים כי רצה להסב את תשומת לבו של האפיפיור "לשחיתות ולרשע" שהתרחשו מתחת לאפו. הוא הסביר כי חשב שחשיפת המסמכים בפומבי תגרום לכנסייה לחזור לתלם. במהלך עדותו במשפט, אמר המשרת כי אהב את האפיפיור "כמו שבן אוהב את אביו", ושהוא לא התכוון לפגוע בו או בכנסייה.

בימים האחרונים דווח בוותיקן דווקא על האפיפיור פיוס ה-12 סביב פועלו - או חוסר פעילותו - בזמן השואה. סופר בריטי טען אתמול כי ממסמכים של הוותיקן שהגיעו לידיו עולה כי האפיפיור, שנודע לשמצה כמי שלא עשה דבר למנוע את רצח העם היהודי, עסק למעשה בהצלת יהודים. אולם ההודעה באה על רקע אחר לגמרי, מצבו הבריאותי הרעוע של האפיפיור בנדיקטוס ה-16, שחש כי אפסו כוחותיו ואינו יכול למלא כראוי את תפקיד האפיפיור.

הוותיקן נכנס לתקופת "הכס החסר" (Sede vacante), תקופה שבמהלכה נקראים הקרדינלים להתאחד כדי לקבוע אפיפיור חדש עד שייצא עשן לבן מארובת כנסיית פטרוס הקדוש, בה תיערך ההצבעה.

הביוגרפיה של בנדיקטוס ה-16[עריכה]

בנדיקטוס ה-16 נולד בשנת 1927 בבוואריה שבגרמניה בשם יוזף אלויס רצינגר. אביו היה שוטר ונצר למשפחת איכרים קתולית. ימי ילדותו עברו עליו בעיר טראונשטיין שליד גבול אוסטריה. ב-1941, כשהיה בן 14, הצטרף ל"נוער ההיטלראי". לדבריו, מוריו בבית הספר רשמו אותו נגד רצונו, יחד עם כל בני כיתתו. הוא הורשה לעזוב כעבור זמן קצר, כשהחל להכשיר עצמו לכמורה. ב-1943 גויס לצבא ושירת כתותחן נ"מ ולקראת סוף המלחמה ערק וחזר לטראונשטיין, שם נעצר בידי חיילים אמריקאים ונשלח למחנה שבויים. לאחר שחרורו, מ-1946 עד 1951, למד פילוסופיה ותיאולוגיה באוניברסיטת מינכן. ב-1951 הוסמך לכמורה, וב-1953 קיבל תואר דוקטור לתיאולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במשנתו של אוגוסטינוס הקדוש. אחרי ארבע שנים ככומר מן השורה, הוסמך להוראה באוניברסיטה ולימד תיאולוגיה ודוֹגמה בכמה אוניברסיטאות במערב גרמניה. ב-1962 שימש כיועץ לחשמן של קלן, פרינגס, במהלך ועידת הוותיקן השנייה. עמדותיו היו פרוגרסיביות, אך נעשו שמרניות בעקבות מהומות הסטודנטים שפקדו את מערב גרמניה ב-1968, והלכו והקצינו מאז ואילך. הוא נעשה אויב מושבע לקומוניזם ולליברליזם. ב-1969 נעשה רצינגר פרופסור לתיאולוגיה דוגמטית ולהיסטוריה של הדוגמה באוניברסיטת רגנסבורג. במרס 1977 מינה אותו האפיפיור פאולוס השישי לכהונת הארכיהגמון של מינכן ופריזינג, וכעבור חודשים ספורים, ביוני 1977, נעשה לחשמן.

בנובמבר 1981 עזב את מינכן ועבר לוותיקן, לרגל מינויו לראש המשרד לדוקטרינה של האמונה - לשכת הוותיקן האחראית לדוקטרינה ולמוסר (מוסד "האינקוויזיציה" לשעבר). בתפקידו זה התגלה רצינגר כבעל עמדות נוקשות ושמרניות ביותר בשאלות המסעירות את הכנסייה הקתולית בתקופתנו, כגון הסמכת נשים לכמורה, נישואי כמרים, היחס להומוסקסואלים, היחס לפמיניזם ועוד. גם יחסו לדתות אחרות, ובעיקר לאיסלאם וליהדות, התגלה כנוקשה, בניגוד לגישתו הפייסנית של קודמו בתפקיד, האפיפיור יוחנן פאולוס השני. בין השאר הכריז כי אין מקום לטורקיה המוסלמית באירופה הנוצרית. במישור הפילוסופי, הביע התנגדות נמרצת לרלטיוויזם וקבע כי אין שום פסול בפונדמנטליזם. ב-2002 נעשה רצינגר לראש מועצת החשמנים, הגוף הבכיר ביותר בכנסייה מתחת לאפיפיור. בתפקידו זה ניהל את הלוויית קודמו וכינס את המועצה לקונקלאבה - התייעצות לבחירת אפיפיור חדש. בדרשה שנשא בפתיחת הקונקלאבה קרא לעמיתיו להחזיק באמונה "שאינה נוהה אחר גלי האופנה של היום והחידושים האחרונים".

ב-19 באפריל 2005, אחרי 24 שעות בלבד של דיונים, הוכרז על בחירתו לכהונת האפיפיור ה-265 במספר. במאי 2009 הגיע האפיפיור לביקור היסטורי בישראל. בין היתר ביקר ב"יד ושם", התארח ברשות הפלסטינית, ופקד אתרי דת הקדושים לשלוש הדתות: הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר בירושלים. את ביקורו חתם האפיפיור בקריאה לשלום ולפיוס בין ישראל לעם הפלסטיני.

הודעת הפרישה הרשמית[עריכה]

"אחים יקרים, זימנתי אתכם למועצה זו, לא רק כדי לדון בשלוש החלטות קנוניזציה (הפיכה לקדוש), אלא כדי להעביר לכם החלטה בעלת חשיבות עצומה לכנסייה. אחרי שבחנתי שוב ושוב את מצפוני בפני האל, הגעתי להחלטה שכוחותיי, בשל גילי המתקדם, אינם מספיקים יותר כדי שאוכל לבצע כראוי את תפקידי כממלא מקומו של פטרוס.

אני מודע היטב לכך שמשרה זו, הודות לחשיבותה הרוחנית המהותית, חייבת להיעשות לא רק במלים ומעשים, אלא גם בתפילות וייסורים לא פחותים. אולם, בעולם של ימינו, הנתון לשינויים מהירים כה רבים ומזועזע בשאלות בעלות חשיבות עצומה לחיי האמונה, כדי לשלוט במקומו של פטרוס ולשמר את הבשורה, עוצמת השכל והגוף היא הכרחית. בחודשים האחרונים עוצמה זו הידרדרה אצלי במידה שאני חייב להודות כי מונעת ממני למלא כראוי את התפקיד שהופקד בידי.

מסיבה זו, אני מודע היטב לחשיבות פעולה זו, ובחירות מלאה אני מכריז כי אני פורש מכס הבישוף של רומא, יורשו של פטרוס הקדוש, שהוענק לי על ידי הקרדינלים ב-19 באפריל 2005, כך שב-28 בפברואר 2013, בשמונה בערב, הכס של רומא, כסאו של פטרוס הקדוש, יהיה פנוי והקונקלאבה יבחר אפיפיור חדש.

אחים יקרים, אני מודה לכם מקרב לב על העבודה והאהבה בהם תמכתם בי בתפקידי ואני מבקש את סליחתכם על מגרעותיי. לעת עתה, הבה נשים את גורל הכנסייה בכפו של הכומר העליון שלנו, אדוננו ישו הנוצרי, ונתחנן בפני אמו מריה הקדושה, שהיא תסייע לקרדינלים בדאגתה האמהית, בבחירת האפיפיור החדש. לגביי, אני מקווה להמשיך לשרת את הכנסייה הקדושה של האל בעתיד בחיים המוקדשים לתפילה.

מהוותיקן, 10 בפברואר 2013. יוזף רצינגר, בנדיקטוס הששה-עשר."

מקרים נוספים של פרישת האפיפיור[עריכה]

תופעת פרישת האפיפיור מתפקידו היא חריגה מאוד ומתרחשת אחת לכמה מאות, אם בכלל - להלן המקרים שבהם זה התרחש:

  • 97 לספירה: האפיפיור קלמנס ה-1 אולץ להתפטר עקב מתחים עם הרומאים.
  • מרץ 537: האפיפיור סילבריוס כיהן כאפיפיור במשך כשנה. מונה לכהן כאפיפיור בתמיכת הביזנטים אך אולץ להתפטר עקב התנגדותו של קיסר רומא.
  • 28 בספטמבר 235: בשנת 235, תחת שלטון הקיסר מקסימינוס התראקי, החלה רדיפה נגד ראשי הכנסייה, בהם האפיפיור פונטיאנוס, לאחר שהוגלה בעל כורחו, הוא התפטר כדי לאפשר בחירת אפיפיור חדש. כיהן כאפיפיור במשך חמש שנים.
  • 1048: האפיפיור בנדיקטוס השישי, כיהן במשך 3 קדנציות נפרדות כאפיפיור והיה אחד מהאפיפיורים הצעירים ביותר, הוא אולץ להתפטר מתפקיד האפיפיור כמה פעמים.
  • 1294: חמישה חודשים לאחר שנבחר לאפיפיור, סלסטינוס החמישי פרסם צו אפיפיורי שבו הוא פיזר את הערפל וקבע כי אפיפיור יכול להתפטר אם רצונו בכך. כעבור זמן קצר הכריז בעצמו על פרישה.
  • 4 ביולי 1415: על רקע פילוג בין הכנסייה הקתולית למלך צרפת וייבוא מושב האפיפיור לאביניון שבצרפת וקיומם של שני אפיפיורים (צרפתי ואיטלקי). התכנסה וועדה שקבעה כי שני האפיפיורים מפוטרים מתפקידם. היה זה האפיפיור האיטלקי גרגוריוס ה-12, שעזב את תפקידו, לאחר 9 שנים, כדי לסיים את הפיצול בכנסייה הקתולית.

תגובות[עריכה]

  • איטליה: ההודעה על הפרישה התקבלה בהלם ובתדהמה רבה ונחתה בהפתעה על מאות מיליוני המאמינים ברחבי העולם. רבים מהאיטלקים הביעו את תדהמם וחששם מפני בחירת האפיפיור הבא.
  • גרמניה: בהודעה רשמית מטעם ממשלת גרמניה, נמסר כי העם הגרמני נרגש מהודעת הפרישה. אחיו של האפיפיור יורג רצינגר אמר כי אחיו שקל את פרישתו מהוותיקן במשך חודשים לאחר שרופאו המליץ לו לא לטוס יותר ברחבי העולם בשל מצבו הבריאותי. רצינגר הוסיף כי אחיו התקשה ללכת בתקופה האחרונה וכי גילו המבוגר השפיע עליו.
  • הוותיקן: דיקן הקרדינלים אנג'לו סודאנו מסר כי מדור ברעם ביום בהיר והביע תקווה כי תקופת הזמן עד להיבחרו של אפיפיור חדש תהיה קצרה ככל הניתן. דובר הוותיקן פדריקו לומברדי אמר במסיבת עיתונאים כי האפיפיור בנדיקטוס ה-16 שהודיע על פרישתו בסוף החודש הקרוב לא ישתתף בבחירת מחליפו במועצת הקרדינלים וכי לאחר פרישתו יעבור בנדיקטוס למעונו הפרטי בקריית הוותיקן.
  • צרפת: הנשיא פרנסואה הולנד אמר לעיתונאים כי הוא מכבד את החלטת האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לפרוש מכס הוותיקן ב-28 בפברואר.
  • ישראל: הרב הראשי לישראל יונה מצגר התייחס להודעת פרישתו של האפיפיור ואמר ש"במהלך כהונתו היו היחסים בין הרבנות לכנסייה טובים מאי פעם ואנו מקווים שכך זה יימשך. מגיע לו כבוד רב על קידום היחסים בין כל הדתות".

מקורות[עריכה]

שתפו את הכתבה

שתפו באימייל שתפו בפייסבוק שתפו בטלגרם שתפו בטוויטר שתפו בוואטסאפ

אוחזר מתוך "https://he.wikinews.org/w/index.php?title=לראשונה_מזה_600_שנה:_האפיפיור_פורש_מתפקידו&oldid=28990"