כנס יפו התכנס היום בפעם השלישית לדיון בבעיות המגזר הערבי
27 בדצמבר 2007
"כנס יפו - קריאה לפעולה" התכנס היום (חמישי) במרכז היהודי-ערבי ביפו. זוהי השנה השלישית שבה מארגן "הפורום להסכמה אזרחית" את הכנס, בו נבחנות דרכים מעשיות לפתרון בעיות מהן סובלת האוכלוסייה הערבית בישראל. השנה השתתפו בכנס שר הרווחה יצחק הרצוג, שרת החינוך יולי תמיר, השר עמי איילון, חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, חברת הכנסת נאדיה חילו, וחבר הכנסת השיח' איבראהים צרצור. כמו כן היו מיוצגים בכנס ארגונים שונים של הציבור הערבי בישראל, וארגונים חברתיים אחרים.
בכנס נערכו פאנלים שדנו באפליית היישובים הערביים בתקציבי הרווחה, במצב לימודי הערבית בבתי ספר ערביים ויהודיים, במצב האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, בהזנחת אתרים קדושים לאסלאם ברחבי הארץ ואדמות הווקף (ההקדש המוסלמי), ובקשיים שבהם נתקלים אזרחים ערביים בעת הבידוק הביטחוני בנתב"ג ובמעברי הגבול היבשתיים. הכנס התנהל בעברית, אם כי חלק מהדוברים פתחו את דבריהם בערבית באופן סמלי.
תמיר: קודם כול צריך לפתור את בעיית הוראת הערבית לדוברי ערבית[עריכה]
שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה כי בעיית הוראת הערבית קיימת בראש ובראשונה בבתי הספר הערביים עצמם. היא ציינה שבמבחני הבנת הנקרא הבינלאומיים הגיעו תלמידים ישראלים דוברי עברית למקום השמיני בעולם, בעוד תלמידים ישראלים דוברי ערבית הגיעו למקום נמוך מאוד. היא ציינה, עם זאת, שהישגי התלמידים דוברי הערבית היו טובים יותר מהישגי התלמידים בארצות ערב, כולל אמירויות המפרץ הפרסי שמשקיעות תקציבים גדולים בחינוך.
שרת החינוך הודיעה שהיא כבר כינסה צוות של אנשי מקצוע ערביים במאמץ לתכנן תוכנית לימודים חדשה, וכי תשקול להוסיף שעות לימוד בכיתות א-ב בבי"ס ערביים ולשנות את הרכב מקצועות הלימוד בכיתות אלה. לדבריה, מטרתה לשפר את הישגי התלמידים בהבנת הנקרא בשפת אמם. עוד הודיעה שבכוונתה לפעול להרחבת לימודי הערבית בבתי ספר יהודיים. היא ציינה כי בבתי ספר ממלכתיים-דתיים כמעט שלא מלמדים ערבית, ואמרה שהיא שוקלת לשלול מהם את התקציב לשעות הלימוד שנועדו להקניית מקצוע חובה זה, שהרי אינם רשאים להשתמש בשעות אלו לצרכים אחרים.
בפאנל הוצגו שיטות לימוד חדשות ללימוד ערבית לדוברי עברית, ופרויקט בתי-ספר דו-לשוניים שבו לומדים יהודים וערבים בצוותא. אמין חלף, מרכז הפרויקט, אמר כי יש כעת 4 בתי ספר דו-לשוניים: "גליל", בכפר קרע, בירושלים, ובית ספר שנפתח לאחרונה בבאר שבע. השרה תמיר הביעה שביעות רצון מכך שהניסיון לסגור את בית הספר הדו-לשוני בירושלים נכשל, וציינה כי לדידה, חלק מההערות של התומכים בסגירתו היו נגועות בגזענות.
"הוועדה העממית היפואית": עיריית תל-אביב יפו מייעדת מאות בתים של תושבים ערבים ביפו להריסה[עריכה]
הפאנל בנושא מצב האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות נערך בצל פינוי שכונת כפר שלם בתל אביב. אף כי תושבי שכונת כפר שלם המפונים הם יהודים, הדוברים ציינו כי התושבים הערבים ביפו וברמלה נתונים לסכנת פינוי מסיבות דומות. סמי בוכרי מ"הוועדה העממית היפואית למען הזכות לאדמה ודיור" אמר כי העירייה מייעדת מאות בתים ביפו להריסה בתואנות שונות. לדבריו, חלק מהבתים נשכרו מעמידר בדמי מפתח, הסדר שחל רק לשני דורות וברוב המשפחות הוא עומד לפוג בקרוב. הוא הוסיף כי חלק מהבתים עומדים בפני סכנת הריסה עקב חריגות בנייה, אם כי במשך עשרות שנים סירבה העירייה לאשר היתרי בנייה לתושבי יפו, ולפיכך כל שינוי בבתים נחשב כחריגת בנייה. בוכרי דרש שהעירייה תכיר בדיעבד בחריגות הבנייה שנעשו בתקופה שבה אי אפשר היה לקבל היתרי בנייה. תושבת רמלה, פעילה ערבייה ב"שתיל" שישבה בקהל, ביקשה את רשות הדיבור, ואמרה כי התנכלות עיריית רמלה לתושבים הערבים הגיעה לממדים של רדיפה.
ד"ר אלי רכס ציין כי תופעת הערים המעורבות מתרחבת. כיום גם הערים נצרת עילית וכרמיאל יכולות להיחשב ערים מעורבות, כיוון שיש בהן אוכלוסייה ערבית משמעותית. בניגוד לערים המעורבות הידועות שבהן יושבת אוכלוסייה ערבית ותיקה, ואשר ברובן היה רוב ערבי לפני קום המדינה, הערים המעורבות החדשות נוצרו עקב הגירה של אזרחים ערבים לערים יהודיות חדשות, כתוצאה של תהליכי עיור במגזר הערבי או מצוקת דיור. העיר המעורבת מעלות-תרשיחא נוצרה עקב איחוד מוניציפלי בין עיר יהודית חדשה לעיר ערבית ותיקה. תופעה אחרת שהזכיר ד"ר רכס, והתייחס אליה בשלילה, היא התיישבות של גרעינים תורניים, קבוצות של יהודים מהמגזר הדתי-לאומי, בשכונות ערביות בערים מעורבות. ד"ר רכס הזכיר את הגרעין התורני "ראש יהודי" שהתיישב ביפו, וגרעין דומה שהתיישב בעיר העתיקה של עכו.
השר אילון: הקריטריונים הקיימים בבידוק הביטחוני בנתב"ג עלולים שלא לעמוד במבחן בג"ץ[עריכה]
בפאנל שעסק בבידוק הביטחוני בנתב"ג ובמעברים היבשתיים אמר השר עמי איילון שעל-אף צורכי הביטחון, לא יהיה מנוס משינוי הקריטריונים לבידוק, ורמז כי עתירה לבג"ץ עלולה להסתיים בפסיקה כי הקריטריונים הקיימים אינם חוקיים. איילון הביע תקווה כי טכנולוגיות חדשות יוכלו ליעל את הבידוק הביטחוני ולצמצם את הצורך בסיווג הנוסעים לפי מוצא או דת. בשנה החולפת הוקם צוות משותף של "הפורום להסכמה אזרחית" ורשות שדות התעופה בראשות הלית בק, נציגת רשות שדות התעופה. בין הישגי הצוות נמנו עדכון הוראות הבידוק הביטחוני החל ממאי 2007, העסקת בודקים ביטחוניים ("סלקטורים") דוברי ערבית, הרצאות של אישי ציבור ומחנכים ערביים לאנשי הביטחון שבהן מפנים את תשומת לבם לרגישויות מיוחדות של הציבור הערבי ולמצבים שכיחים של אי-הבנה וכדומה. בק ציינה שמספר התלונות שהגיעו לרשות שדות התעופה מאזרחים ערבים בשנה החולפת היה נמוך - רק 50 תלונות של אזרחים ערבים מבין מאות תלונות שהגיעו מכלל האזרחים. בקהל נשמעו קריאות שפקפקו בנתון הזה, ורמזו כי ייתכן שאזרחים ערבים נואשו מלהתלונן. בק השיבה כי אינה יכולה לטפל במקרים שבהם הנפגעים בוחרים שלא להתלונן. בק הוסיפה כי בעתיד הקרוב יוכנסו טכנולוגיות חדשות שיְיַעלו את תהליך הבידוק הביטחוני ויצמצמו את הקושי לאזרחים הערבים. טענה נוספת שעלתה מהקהל נגעה למצב במעברי הגבול עם ירדן. סטודנטים ערבים ישראלים שלומדים באוניברסיטאות ירדניות מתלוננים על כך שהם נאלצים לשלם אגרת מעבר בצד הישראלי בכל פעם כשהם חוצים את הגבול, בשעה שהרשויות הירדניות מתחשבות במצבם ופוטרות אותם מהצורך לשלם אגרת מעבר בצד הירדני. כמו כן, הם מתלוננים על השפלות בזמן הבידוק הביטחוני בצד הישראלי של הגבול. אבראהים אבו שינדי, יו"ר הפאנל ואחד ממייסדי "הפורום להסכמה אזרחית" סיכם את הדיון באומרו שהוא כאזרח ערבי עדיין סובל מהבדיקות הביטחוניות בנתב"ג אולם יש התקדמות משמעותית בשיפור המצב. הוא גם ציין שביקר עם הלית בק באחד ממעברי הגבול עם ירדן, והם פועלים לשיפור המצב גם שם.
