בג"ץ בצו ביניים למזוז: מדוע לא לבטל עסקת הטיעון

מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
25 ביולי 2007

הרכב השופטים המורחב של בג"ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש הורה היום ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לנמק בתוך 21 ימים מדוע לא לבטל עסקת הטיעון עם משה קצב. לשם כך הוציאו חמשת השופטים צו על תנאי, אשר למעשה מעכב הוצאתה לפועל של עסקת הטיעון עם קצב עד לתוצאות הדיון בבג"ץ. כזכור, הדיון בבג"ץ הוא בדבר עתירות רבות שהוגשו כנגד עסקת הטיעון של פרקליטות המדינה עם קצב, אשר הסירה רבים מהאישומים כנגד הנשיא לשעבר.

בדיון הקודם בעתירות הרבו השופטים לבקר החלטתו של מזוז, כינו כתב האישום המתוקן "אנורקטי" וטענו כי הוא חמור פחות מזה שבו הואשם חבר הכנסת חיים רמון. גם בדיון זה הרבו השופטים לבקר הנושא בדברים ובשאלות אשר הופנו לנציגי פרקליטות המדינה. בין השאר, כאשר טענו אנשי הפרקליטות כי העריכו שסיכויי הזיכוי בנוגע לאחד מסעיפי האונס שהוסרו גבוהים הם, השיבה בייניש כי עליהם לשקול את סיכויי ההרשעה ולא הזיכוי.

משמעות הצו היא דחיית משפטו של קצב, עם או בלי עסקת הטיעון, בחודש לפחות. למזוז נתנו 21 ימים להשיב לשאלות בג"ץ בצו ולאחר מכן יוכלו העותרים להגיב לתשובתו. התהליך כולו יכול לקחת לכל הפחות 31 ימים, ומן הסתם רק לאחריהם תנתן החלטת בג"ץ. במהלך זמן זה יהיה חייב קצב להצהיר על עמדתו בדבר העתירות, ובכך אפשרי שהעותרים נצלו זאת כדי לחקורו בשאלות.

צו הביניים: מדוע לא לבטל ומדוע להחיל ההתיישנות?[עריכה]

בצו על תנאי אשר הוציאו שופטי בג"ץ נדרש היועת המשפטי לנמק מספר דברים. מעבר לשאלה העקרונית בדבר מדוע אין עליו לבטל העסקה כליל, דורשים השופטים מהיועץ להשיב גם מדוע להחיל ההתיישנות על חלק מהמקרים בהם נחשד קצב. על פי טענות העותרים, מכיוון שקצב נהנה מחסינות בזמן היותו נשיא יש לנכות תקופת כהונתו מחישוב ההתיישנות, ולפיכך חלק מסעיפי האישום אשר הוסרו גם בעקבות בעיית ההתיישנות עדיין קבילים.

סעיף נוסף עליו יתבקש היועץ לענות הוא מדוע לא יוגש כתב אישום נגד קצב בנוגע ל-א' מבית הנשיא. בייניש התייחסה לנושא זה באומרה כי גם אם לא היה בדבר הטרדה מינית או אונס, הרי שבין השניים היו יחסי מרות ברורים, שכן א' הייתה עובדת לשכתו של קצב. אם כך, שאלה בייניש את הפרקליטים, מדוע לא להגיש כנגדו כתב אישום בדבר יחסי מין בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות, עבירה שהעונש עליה יכול אף הוא להגיע למאסר.

עוד דרשו שופטי בג"ץ מהפרקליטות להמציא את טיוטת כתב האישום כנגד קצב, כפי שגובשה על ידי הפרקליטות בטרם החתימה על עסקת הטיעון בפרשה.

עו"ד ניצן: לנהל תיק אונס כיום זה קשה[עריכה]

נציגי הפרקליטות ניסו להסביר את הקשיים בהם נתקלו בעת גיבוש כתב האישום של קצב. בין השאר הוזכרו סתירות בדבר עדויות לא' ממשרד התיירות, אשר לדבריהם בתחילה לא טענה כי היה זה אונס. עוד הזכירו הפרקליטים קשיים בדבר התנהגות המתלוננת לאחר מכן, כמו שליחת כרטיס ברכה אוהד לקצב ועדים הטוענים כי "כרכרה" סביב קצב והתאפרה למענו.

קושי נוסף שהועלה היה כי לפי עדות המתלוננת, על אף שלא חפצה ביחסי מין עם קצב, לא התנגדה באופן פעיל ואף לבקשתו פתחה כפתור. לדברי המשיבים, לפי חוקי האונס מאותה תקופה (1998) הדבר מקשה על הרשעה שכן למעשה לא היה שימוש בכוח. לדברי עו"ד פלדמן, המייצג את קצב, "גם אם החוק אנכרוניסטי, גם אם החוק לא נכון, זה החוק", דבריו בפני בג"ץ.

בתשובה לשאלת נשיאת בית הדין דורית בייניש האם לדעת הפרקליטות המתלוננת העלילה על קצב את הפרשה, ענה עו"ד ניצן כי לא זה המקרה. "אבל זו לא השאלה," המשיך, "אתם מתבקשים לבטל את הסדר הטיעון, ואני טוען, שלנהל היום תיק על אונס זו בעיה קשה".

ראו גם[עריכה]

מקורות[עריכה]