גוזלי עיט זהוב בקעו לראשונה בגרעין רבייה בכרמל

עיט זהוב עף בפארק הלאומי דנאלי באלסקה.

13 במרץ 2022

שני גוזלים מהמין עיט זהוב בקעו בגרעין רבייה בשמורת הטבע חי-בר כרמל. 42 ימים לאחר הטלת הביצה בקע הגוזל הראשון, ובראשון בקע הגוזל השני. זוהי התאוששות איטית של המין מהצטמצמות אוכלוסייה קיצונית שהמין עבר בישראל.

העיט הזהוב (Aquila chrysaetos) הוא אחד הדורסים הגדולים והנדירים בישראל והוא העיט הגדול ביותר שדוגר בישראל. העיט מצוי בסכנת הכחדה אזורית חמורה, לעומת מצב שימור "ללא חשש" בכלל העולם. העיט הוא בעל מוטת כנפיים של כ־2.5 מטר, ועל אף שהוא דוגר בארץ, האוכלוסייה המקננת מזערית. העיט הזהוב ידוע גם בשמות עיט נשרי ועיט סלעים. העיט סובל מירידה חדה במספריו עקב איומים רבים. התחשמלויות, פגיעה והפרעה לקינונים קיימים. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים בכדי לשמר את אוכלוסיית העיט הזהוב בישראל. מאמצי השימור של המין בישראל כוללים שיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים וחיל האוויר המונע הפרעות מסוקים לקינון, מיגון עמודי חשמל, מאבק בהפרעות מטיילים לקינון וגרעין הרבייה בחי־בר, בו הגוזלים בקעו.

העיט הזהוב סובל בישראל מהפרעות רבות לקינון, התחשמלות, ציד, רעיית יתר, וגורמים נוספים אשר הובילו להצטמצמות האוכלוסייה. העיט הזהוב מוגדר כמין במצב השימור "סכנת הכחדה חמורה" בישראל בשל מגמת הירידה החדה במספר הפרטים ובשטח המחיה (גדול מ־80% בשלושה דורות), גודל האוכלוסייה המצומצם (קטן מ־50 פרטים בוגרים). מוערך כי המין ייכחד מאזורנו בכ־37 שנה. בתחילת שנות האלפיים, הוגדר המין במצב השימור "סכנת הכחדה". ההחמרה במעמד המין נובעת מירידה מכ־20 זוגות דוגרים בתחילת שנות ה־2000 לכדי פחות מעשרה זוגות כיום. בשנת 2018, היה בטבע רק גוזל אחד, ומספר הזוגות עמד על כ־6. האוכלוסייה מראה סימנים של התאוששות, אבל עדיין רחוקה מהמצב בו היא הייתה בשנות השמונים; בשנת 2020 היו 8 זוגות שגידלו 13 גוזלים בכל הארץ, לעומת 7 זוגות עם 8 גוזלים ב־2019. לשם השוואה, בשנת 1989 האוכלוסייה המקננת עמדה על כ־40 זוגות.

מקורות

• יואב איתיאל, "לראשונה בישראל: גוזלי עיט זהוב בקעו בגרעין רבייה בכרמל", ‏וואלה‏, 13 במרץ 2022

• אסף מירוז, אבנר רינות, ליאור כסלו, "עיט זהוב Aquila chrysaetos", ‏הרשימה האדומה של העופות המקננים בישראל‏,

הערות שוליים

שתפו את הכתבה