הבחירות באיטליה: פער זעום בין קואליציית המרכז-שמאל של ברסני לקואליציית הימין של ברלוסקוני

מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
25 בפברואר 2013
גוש המרכז-שמאל בראשות ברסני זכה ברוב בבית הנבחרים האיטלקי
מריו מונטי, ראש ממשלת איטליה היוצא (2010-2013) ואכזבת הבחירות, הגיע למקום הרביעי בלבד
בפה גרילו, קומיקאי שהפך לפוליטיקאי - הפתעת הבחירות, הפך לכוח השלישי בגודלו בפוליטיקה המקומית
סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה בעבר, ששוב הפך לכוח הפוליטי החשוב במדינה, כשגרף את רוב המושבים בסנאט וצפוי להקשות על התנהלות הממשלה החדשה בראשות ברסני.

מדגמי הבחירות ברשתות הטלוויזיה באיטליה חזו מבוי סתום במערכת הפוליטית האיטלקית: גוש הימין בראשות ברלוסקוני זוכה לרוב בסנאט ומפלגות השמאל זוכות לרוב בבית הנבחרים. עפ"י המדגמים גוש המרכז-שמאל של ברסני מוביל ב-5% על פני גוש הימין של ברלוסקוני. לכן ראש הממשלה הבא יהיה פייר לואיג'י ברסני, בן ה-61, שככל הנראה צפוי להקים קואליציה עם מפלגת המרכז בהנהגת ראש הממשלה היוצא מריו מונטי. עם זאת, כאמור, הממשלה אינה זוכה לתמיכה בסנאט והסנאט עלול לבלום כל חקיקה ממשלתית בבית התחתון.

רקע[עריכה]

חוקי הבחירות באיטליה מבטיחים רוב מוצק בבית התחתון למפלגה או לקואליציה אשר זוכות בנתח הקולות הגדול ביותר ברמה הארצית. אולם הליך הבחירה לסנאט, שמושביו נקבעים על בסיס הצבעה אזורית, מורכב יותר והרכב הסנאט החדש ייקבע ככל הנראה על פי התוצאות שיתקבלו באזור לומברדי העשיר והתעשייתי שבצפון איטליה ואזור האי סיציליה שבדרום המדינה.

מפלגת השמאל של ברסני, המפלגה הדמוקרטית, זכתה ל-34.5% מקולות הבוחרים, למקום השני הגיעה מפלגת הימין בהנהגת ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני עם 29% מהקולות, כאשר מפלגת המרכז של מונטי זכתה ל-9.5% מהקולות.

רשת RAI האיטלקית העלתה סקר דומה שלפיו קיים פער של 6% לטובת השמאל. התוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם בעוד יומיים, ותוצאות האמת יחלו לזרום הלילה. שיטת הבחירות האיטלקית מעניקה רוב פרלמנטרי למפלגה שזוכה בחלק הגדול ביותר של הקולות (גם אם לא זכו לרוב הקולות) ולכן נראה כי ברסני לא ייאלץ להקים ממשלת אחדות עם ברלוסקוני, מה שמהווה אנחת רווחה באיחוד האירופי שמתנגד לברלוסקוני ולמדיניותו הכלכלית.

מאידך, לגוש הימין בראשות ברלוסקוני מסתמן יתרון בבית העליון, הסנאט האיטלקי, מה שיכול לחסום את יוזמות הממשלה מהבית התחתון ולא לאפשר משילות יעילה לממשלה החדשה בראשות ברסני. על פי מדגמי הטלוויזיה שפורסמו באיטליה נראה כי צפוי קרב דרמטי למדי בפרלמנט שעלול להוביל לממשלה לא יציבה ואולי אף לקיום בחירות חדשות.

ההפתעה הגדולה בבחירות היה הקומיקאי בפה גרילו, שזכה ל-20% בבית הנבחרים ול-29.4% בסנאט, והגיע למקום השלישי ועקף אפילו את ראש הממשלה היוצא, מריו מונטי, שנאלץ להסתפק במקום הרביעי, וקיבל 9.5% בבית הנבחרים ו-8.4% בסנאט.

השפעת הבחירות על כלכלת איטליה[עריכה]

איטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו (אחרי גרמניה וצרפת) וסובלת ממשבר חובות קשה, כשסך כל חובותיה החיצוניים הוא השני בגובהו באיחוד, אחרי החוב החיצוני של יוון. ממשלת מונטי העבירה גזרות צנע קשות מאז נכנסה לתפקידה בסוף 2011, גזרות שנתקבלו בכעס רב ברחוב האיטלקי, אך באיחוד האירופי צופים כי מדיניותו של מונטי הביאה לשיפור קל במצב הכלכלי של המדינה. איטליה היא מדינה חיונית ביותר ליציבות גוש האירו ובסוף שנת 2011 נשקפה סכנה גדולה ביותר למטבע שלה, אז יצאו עלויות האשראי של ממשלתה מכלל שליטה.

תמונת מצב בפרלמנט[עריכה]

בהתבסס על נתוני רשת "סקיי איטליה":

  • בית הנבחרים:
    • גוש המרכז-שמאל של פייר לואיג'י ברסני = 34.9 אחוזים
    • גוש המרכז-ימין של סילביו ברלוסקוני = 29 אחוזים
    • תנועת "חמשת הכוכבים" של בפה גרילו = 19.5 אחוזים
    • "עם מונטי למען איטליה" של מריו מונטי = 9.5 אחוזים
  • הסנאט:
    • גוש המרכז-ימין של ברלוסקוני = 31.9 אחוזים
    • גוש המרכז-שמאל של ברסני = 28.7 אחוזים
    • תנועת "חמשת הכוכבים" של גרילו = 24.9 אחוזים
    • "עם מונטי למען איטליה" = 8.4 אחוזים

אחוזי הצבעה[עריכה]

הבחירות באיטליה לא הלהיבו יותר מדי את אזרחי המדינה ושיעור ההצבעה היה נמוך ועמד על 46.7 אחוזים סך הכל. לשם השוואה, בבחירות הכלליות לפרלמנט אשר נערכו בשנת 2008 דווקא נרשם שיעור הצבעה של 49.2 אחוזים.

מיהו ברסני?[עריכה]

פייר לואיג'י ברסני
  • פייר לואיג'י ברסני, בן 61: השתייך בעברו למפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן הצטרף לגוש המרכז-שמאל, כיהן כשר התעשייה בשנים 1999-1996 והיה ליו"ר המפלגה הדמוקרטית של איטליה. בכהונתו האחרונה של ברלוסקוני כראש ממשלה, שימש ברסני כראש האופוזיציה.

תגובות לתוצאות הבחירות[עריכה]

  • אנריקו לטה, סגנו של ברסני: "אם המצב הוא אכן כך [ולברלוסקוני יש רוב בסנאט], הפרלמנט הבא יהיה בלתי משיל. מיד יאושר חוק בחירות חדש ונשוב לבחירות".

מקור[עריכה]