הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר יוסף (טומי) לפיד
1 ביוני 2008
העיתונאי ואיש הציבור יוסף (טומי) לפיד הלך לעולמו הלילה (א') בגיל 76, ממחלת הסרטן. לפיד אושפז בבית החולים איכילוב שבתל אביב לפני מספר ימים במצב קשה. לפיד אושפז לפני כחצי שנה לאחר שלקה בלבו.
לפיד נולד בשנת 1931 בנובי סאד הנמצאת בסרביה של ימינו. ב-1944 נלקח אביו על ידי הנאצים, ולבסוף מת מהתקף לב במחנה מאוטהאוזן. לפיד ואמו נלקחו לגטו בודפשט, וב-1948 עלו לישראל. לאחר שירותו בצבא לפיד החל לפיד לעבוד בעיתון מעריב כמזכירו האישי של עורך העיתון, עזריאל קרליבך, שהעניק לו את שמו העברי. לפיד הפך לכתב ועיתונאי במעריב. בשנת 1967 הוא ייסד את עיתון הנשים "את", והיה עורכו למשך כמה שנים. בין 1979 ל-1984 כיהן לפיד כמנכ"ל רשות השידור, ולאחר פרישתו חזר לכתוב במעריב.
בשנת 1999 הועמד לפיד בראש מפלגת שינוי על ידי אברהם פורז. לפיד הוביל את שינוי לזכייה ב-6 מנדטים בכנסת ה-15. המפלגה דגלה בהתנגדות לכפייה הדתית, בכלכלת שוק חופשי קפיטליסטית ובהקלת הנטל על מעמד הביניים. בבחירות לכנסת ה-16 מספר המנדטים של המפלגה גדל ל-15, והיא הפכה לשלישית בגודלה בכנסת. שינוי הצטרפה לקואליציה בראשות אריאל שרון ולפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה. ב-2004 התנגדו שרי שינוי להצעת תקציב המדינה לשנת 2005, מכיוון ששרון הבטיח העברה של מאות מיליוני שקלים לחרדים בתמורה להצבעתם. בעקבות זאת פוטרו שרי שינוי מהממשלה, ולפיד הפך לראש האופוזיציה. בשנת 2006 נערכו פריימריז בשינוי, בהן הצליח רון לוינטל לגבור על פורז ולזכות במקום השני ברשימה. לפיד, שנבחר למקום הראשון ברשימה, הודיע על התפטרותו מתפקיד היו"ר ופרישתו משינוי. לפיד סירב לעמוד בראש תנועת חץ, שהקימו פורשי שינוי, אך תמך בה והושם במקום האחרון ברשימה לאות כבוד. בשנת 2006 נבחר לפיד לראש מועצת יד ושם, והחליף בתפקיד זה את שבח וייס.
לפיד היה נשוי עד יום מותו לסופרת והמחזאית שולמית לפיד, ולזוג נולדו שלושה ילדים: יאיר, עיתונאי ואיש תקשורת, ומירב, פסיכולוגית קלינית. בתו הבכורה של לפיד, מיכל, נהרגה בתאונת דרכים ב-1984.
לפיד הובא למנוחות בבית הקברות בקריית שאול, תל אביב, בהלווייה יהודית.
מקורות
[עריכה]- "שר המשפטים לשעבר יוסף לפיד הלך לעולמו", Ynet, 1 ביוני 2008
- אסף כרמל, "מת הפוליטיקאי והעיתונאי יוסף (טומי) לפיד", הארץ, 1 ביוני 2008
- הערך יוסף לפיד בוויקיפדיה העברית
