לדלג לתוכן

משרד החוץ מסרב להצטרף לאמנות להגנה על עובדים זרים

מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי

19 בפברואר 2006

מדינת ישראל מעדיפה להפקיר עובדים זרים לחסדיהם של ספסרי כוח אדם, הגובים מהם אלפי דולרים, הן במדינות המוצא והן בישראל, ובלבד שלא תחתום על אמנה בינלאומית

לפני מספר שבועות פנתה עמותת "קו לעובד" למשרד החוץ בבקשה שישראל תצטרף להסכם, אשר נרקם בין ממשלת תאילנד לבין ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) לעניין הגעתם של עובדים מתאילנד לצורך עבודה בחקלאות בישראל. הסכם זה היה אמור לוודא שהעובדים יגוייסו בתאילנד על ידי ה- IOM, במקום על ידי חברות כוח אדם פרטיות, והיה אמור להבטיח את הירידה בדמי התיווך אשר משלמים העובדים בתאילנד מ-5,000$- 7,000$ לכ-500$ בלבד. כן היה אמור ההסכם להסדיר את אופן גיוס העובדים באופן הוגן וסדיר, תוך בקרה ופיקוח על מנת למנוע מעשי שחיתות במהלך הגיוס של העובדים בתאילנד. "קו לעובד" בירכה על היזמה, אך דרשה שישראל תצטרף כצד להסכם, לצד תאילנד וה-IOM. במכתב ששלח עו"ד ד"ר יובל לבנת, היועץ המשפטי של העמותה, לגב' רוני ידידיה, רע"ן קשרי חוץ וזרים במשרד החוץ, נכתב כי "העמותה עומדת על כך שמדינת ישראל תעשה כל שלאל ידה על מנת להילחם בתופעה העבריינית של גביית אלפי דולרים במסגרת "תיווך" של גורמים שונים המסדירים את הגעת מהגרי העבודה לעבודה בישראל. עד היום ישבה המדינה בחיבוק ידיים, ובכך נתנה ידה להמשך התופעה. כעת, מצהירה המדינה כי בכוונתה לפעול למיגור התופעה, אך בד בבד מצהירה שלא תהיה צד להסכמים מעין אלה הנרקמים עם ה- IOM. לא ברור כיצד שתי הצהרות אלה עולות בקנה אחד". עו"ד אסתר אפרת-סמילג, מנהלת מחלקת אמנות במשרד החוץ, מסרה ללבנת בתגובה, כי משרד החוץ עומד על סירובו להיות צד להסכם עם ה- IOM: "באופן כללי ניתן לומר שאמנות אינן פתרון משום ש: (א) ברור שלא נוכל לקבל עלינו מחויבויות שונות כלפי עובדים ממדינה א' עימה כן תהיה לנו אמנה לעובדים ממדינה ב' עימה לא תהיה לנו אמנה; (ב) בישראל אמנות אינן מוחלות במשפט הישראלי לכשעצמן אלא ככל שהן הוכנסו לחקיקה הפנימית. מכאן שאנו יכולים להתחייב באמנה רק לפי מה שקיים במשפט הישראלי". יצויין שבינתיים ההסכם בין ממשלת תאילנד ל- IOM, אשר היה אמור להיחתם בדצמבר 2005, מעולם לא נחתם. "קו לעובד" תולה במשרד החוץ את האחריות בטרפוד ההסכם, שכן לו היתה ישראל מצטרפת להסכם, טובים הסיכויים כי הוא היה נחתם גם על ידי ממשלת תאילנד. מזה כעשור, מדינת ישראל נמנעת כמעט באופן מוחלט מלחתום על אמנות בינלאומיות בכלל, ואמנות שנועדו להגן על זכויות אדם בפרט. ישראל נוהגת כך כעניין של מדיניות, וזו מדיניות בלתי ראויה בעליל. אמנות מטילות על מדינת ישראל חובות במישור הבינלאומי. עו"ד ד"ר יובל לבנת שוקל להגיש עתירה לבג"ץ בנושא