ספרד בחצי הגמר לראשונה זה עשורים לאחר דו קרב פנדלים מול איטליה

מתוך ויקיחדשות, מקור החדשות החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
23 ביוני 2008

נבחרת ספרד נשאה קללה, מארה, או אולי סתם חוסר מזל. זה עשורים שהנבחרת הספרדית לא הצליחה להביא נחת לאוהדיה וסיימה טורנירים בשלבים מוקדמים. הנבחרת, שאמורה הייתה לייצג את אחת משלושת הליגות הטובות באירופה, התעתרה יותר בכשלונות מאשר בהצלחות. אבל כשכבר הצליחה עשתה זאת בגדול, כמו ביורו 1964 בו זכתה או ביורו 1984 בו הפסידה רק בגמר. ביורו 2008 הנבחרת הספרדית הרשימה הרבה יותר מאלופת העולם איטליה, ועדיין האוהדים הספרדים הכינו עצמם לאכזבה. לאחר יותר מ-120 דקות הם גילו את גודל ההפתעה כשספרד גברה על איטליה ההגנתית והעפילה לחצי הגמר.


פוטבול ספרדי[עריכה]

שתי הנבחרות התחילו במשחק התקפי, כל אחת מנסה להגיע לשער השנייה, אבל הכשרון הרב שהוצג בשני הסגלים קבע את המקום בו אירעו מירב ההתרחשויות במשחק - מרכז המגרש. אך בעוד שבהתחלה האיטלקים ניסו לדחוף ולתקוף את השחקנים הספרדים, הרי שהדבר השתנה במהירות ושתי הנבחרות התמקמו בעמדות אותן ישמרו כמעט לכל אורכו של המשחק - ספרד בהתקפה, איטליה בהגנה עם שחקנים מוכנים באגפים. 90 דקות נלחמו ביניהם האוהדים על הזכות לעודד את הנבחרות חזק יותר ורועש יותר, בתקווה שאולי השחקנים יקבלו השראה להבקיע, אך הגנה איטלקית נחושה במיוחד מנעה זאת מהם.

אחרי התקפות קלות, כולל בעיטה ראשונה למסגרת בדקה ה-7, של איטליה, החלו הספרדים בסגנון התקפי מיוחד. משחק ההגנה האיטלקי יצר מבנה צפוף למדי שלא אפשר לספרדים לתמרן ולנצל את המהירות הרבה של שחקני החוד שלהם. במקום זאת נאלצו השחקנים למסור זה לזה פעם אחר פעם, מסירות קצרות ויעילות שעברו משחקן לשחקן בתדירות מגוחכת למדי. הספרדים שיחקו משחק התקפי שהזכיר יותר פוטבול אמריקאי - נאבקים על כל אינץ' במטרה לקדם לאט-לאט את הכדור אל עבר קו השער בהתקפות שארכו דקות ארוכות למול הגנה איטלקית קשוחה.

לעיתים זה לא עבד, והשחקנים הספרדים נראו בברור לכל אורך המשחק עצבניים למדי משיטת משחק זו, שאינה רגילה להם. המאמץ הפיזי והמנטלי שבהתקדמות האיטית גבה את מחירו ולא פעם התקפה שכבר התקדמה יפה בוזבזה בבעיטה רחוקה מדי של קשר או חלוץ ספרדי שפשוט נמאס לו מקצב המשחק. אבל פעמים רבות מצאו עצמם שחקני ההגנה האיטלקית מפספסים מסירה אחת קריטית של השחקנים הספרדים ומאפשרים לאחד מהם להשתחל לרחבה. אמנם שם עמד בופון, השוער האיטלקי המצוין, אך עדיין היו איומים של ממש על השער.

מטרת ההתקפות הספרדיות היו כמעט תמיד דויד וייה או אינייסטה, לצד מהלכים טובים גם מצד פרננדו טורס ודויד סילבה. זה האחרון היה דווקא אחראי לא אחת לאותן בעיטות רחוקות יעף אך לא מדויקות באמצע התקפה ספרדית מאורגנת, שלרוב לא איימו ממש על השער האיטלקי.

כמובן שאין לשכוח גם את ההתקפה האיטלקית. על אף הגנה מרובת שחקנים עד כדי גיחוך האיטלקים הצליחו להוציא לא אחת התקפות מסוכנות למדי אל עבר השער הספרדי. מה שעמד לזכות הספרדים בפרץ היה השוער - איקר קסיאס. אולי האירוע המשמעותי ביותר בהשתתפותו במהלך 90 הדקות הראשונות היה בדקה ה-59, כשהתקפה איטלקית בהובלת לוקה טוני גרמה לערבוביה ברחבה בזמן שארבעה מגנים ספרדים ושני תוקפים איטלקים ניסו להגיע לאותה הגבהה. קסיאס ניסה לתת גיבוי להגנה ולהרחיק הכדור, אך דה רוסי הקדימו. קסיאס, שלקח הימור ויצא משערו ובכך חשף אותו באופן קריטי להתקפה האיטלקית הצליח לחזור בזמן בשביל לבלום בגופו בעיטה חזקה במיוחד של קמרונסי.

מהצד השני, בופון אמנם הציג את איכותו הבלתי מתפשרת, אך עדיין נתן למעריציו סיבות לדאגה. אולי רמז לבאות היה בדקה ה-80, כשהשוער האיטלקי לא הצליח לאחוז בבעיטה חזקה אך קלה למדי ליירוט של מרקוס סנה. השוער האיטלקי לא הצליח לאחוז היטב בכדור שניטח אל בין ידיו בעוצמה רבה, וזה השתחרר. רבים היו השוערים שהזהירו בדיוק מזה לפני הטורניר, כי הכדור המיוחד שיוצר למענו היה קשה לאחיזה במהירויות גבוהות. בופון, שעצר הכדור סמוך לקורה הרגיש את הכדור נשמט מרגליו ולמרבה החרדה הלך אחורה - אל עבר השער. למזלו כי רב, ולנחת רוחם של השחקנים והאוהדים האיטלקים שלא האמינו למראה עיניהם, הכדור פגע בקורה ולא עבר את קו השער, דבר שהיה נותן לספרד יתרון מההפקר.

רק לקראת סוף המשחק נראו התקפות רציניות יותר של הנבחרת האיטלקית, אם כי עדיין חסרו רבות מהחן שאפיין את שחקני החוד האיטלקי בדרך כלל. שתי הזדמנויות היו לשתי הנבחרות להבקיע שער בדקות האחרונות, אבל בשני המקרים הנסיונות היו לשווא. בדקה ה-83 טוני, מתוסכל מנסיונות כושלים קודמים רבים מדי במשחק זה, ניגש באנוכיות לבעיטת מספרת לכדור, על אף שהיה מתחת לשיא הרום של ההגבהה לרחבה הספרדית כשמאחוריו מספר שחקנים איטלקים במיקום טוב יותר, והוציא הכדור החוצה. ההזדמנות הגדולה של ספרד הייתה כבר עמוק בתוספת הזמן כשווייה, גיבור המשחקים הקודמים של ספרד הפסיד לזמבורטה במירוץ לכדור. חצי דקה לאחר מכן בישרה המשרוקית - המשחק נכנס להארכה לאחר תיקו 0-0.

התקפות בהארכה, הצלות בפנדלים[עריכה]

אם נשווה את ההארכה לעומת 90 הדקות הקודמות, הרי שמדובר במשחק שונה לגמרי. שתי הנבחרות עלו עם מוראל גבוה יותר למגרש וניסו לתקוף ללא הרף. די נטלה וטוני, גויזה ודויד וייה, ראמוס ורל פיירו - כל אחד התסער על המטרה הנוחה לו. שני השוערים החלו לעבוד הרבה יותר קשה ונאלצו פעם אחר פעם להציל כדורים משערים בטוחים. בסופו של דבר הכל היה לשווא, על אף 30 דקות של כדורגל משוחרר יותר מאשר זה שקדם לו - המשחק הסתיים ב-0-0, ולא הייתה ברירה אלא לגשת לבעיטות העונשין.

וייה בעט את הבעיטה הראשונה לספרד והבקיע ללא קשיים מיוחדים. לאחר הגול המשווה של גארוסו נראה לרגע כי יש עוד זמן רב עד להכרעת המשחק, אבל את מה שגרוסו פתח דה רוסי חירב. האיטלקי ניגש לנקודת העונשין במצב 2-1 ולא הצליח להערים על קסיאס, שזינק נכון וחסם את הבעיטה. סנה חימם את הקהל הספרדי עם בעיטה מרשימה שלא הותירה לבופון סיכוי אבל הפעם היה זה תור הספרדים, במצב 3:2, לבזבז הזדמנות כשגויזה בעט בעיטה חלשה למדי.

הקהל האיטלקי התעורר בעצמו עתה והתחיל להאמין כי יצליחו לשרוד את דו הקרב ולעלות לחצי הגמר. די נטאלה היה הבועט הבא של איטליה והוא במהרה השתיק את האוהדים עם בעיטה חסרת אחריות שלא הטריחה את קסיאס יותר מדי. הספרדים עמדו במצב של 3:2 כשהשחקן החמישי, ססק פברגאס שעלה כמחליף, ניגש לבעוט. פברגאס לבטח הרגיש את המתח הרב על כתפיו, שכן לא כל יום נתנת הזדמנות לשבור שרשרת של אכזבות עבור מדינה שלמה. הוא בעט בבטחה ימינה ובופון טעה לגמרי בהערכתו וזינק לכיוון ההפוך. הכדור בפנים, ספרד ניצחה 4:2 בפנדלים והשמחה התפרצה.

משחק חצי הגמר של ספרד יתקיים ביום חמישי נגד נבחרת רוסיה, ואמור להיות מרתק מאין כמוהו. שתי הנבחרות שיחקו כדורגל התקפי ומלהיב עד כה ושתיהן הפתיעו אף את הקהל הביתי שלהן עם היכולת המדהימה. מי מהן שתעלה לגמר תעשה הישג מרשים מאין כמוהו עבור האוהדים.

מקורות[עריכה]