עסקת טיעון בפרשת קצב: לא יואשם באונס

28 ביוני 2007

היום (חמישי) נודעה כי עסקת הטיעון בין המדינה לפרקליטיו של משה קצב בדבר פרשת העבירות המיניות, עליה החלו לזלוג פרטים אמש, נחתמה. קצב, אשר במהלך החודשים האחרונים עדיין תפקד כנשיא מדינת ישראל הנבצר, עמד בפני כתב אישום אשר כלל מספר סעיפים, בכללם מספר אישומי אונס אשר יוחסו מספר מתלוננות. לפי העיסקה, סעיפי האונס יוסרו מכתב האישום וקצב יודה בביצוע הטרדה מינית, מעשה מגונה שלא בהסכמה והטרדת עד.

עוד לפי תנאי העיסקה, קצב יגיש את התפטרותו עוד היום לכנסת מתפקיד נשיא המדינה. בהתאם לכך תהפוך יו"ר הכנסת, דליה איציק, לנשיאת המדינה בפועל עד ששמעון פרס, אשר נבחר זה מכבר לתפקיד, יושבע ויחליפה.

מזוז: ההר לא הוליד עכבר[עריכה]

על פי הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז היום, במסגרת עסקת הטיעון הוסרו מכתב האישום כל הסעיפים הקשורים למתלוננת א' מבית הנשיא וסעיף האונס לגבי המתלוננת ממשרד התיירות. הסרת ההאשמות החמורות יותר תשאיר, למעשה, רק סעיפים הנוגעים להטרדה מינית ומעשה מגונה של בהסכמה והטרדת עד - בהם יודה קצב. על פי הפרטים שנחשפו, נראה כי בכתב האישום ישארו הסעיפים בנוגע לחיבוק ונשיקה לגבי המתלוננת ממשרד התיירות ומהמתלוננת ל' מבית הנשיא.

במסיבת העיתונאים שכינס הסביר מזוז כי המניעים להשגת עסקת הטיעון כללו הן קשיים בהקמת מסכת הראיות והן הרצון לשמור על המוניטין של מוסד הנשיאות ומדינת ישראל בכלל. על פי דבריו, הבעייתיות נוצרה, בין השאר, עקב התיישנות המקרים, אשר התרחשו בחלקם לפני תשע שנים. לדברי מזוז, אין לראות בנושא כ"הר שהוליד עכבר" ואם כן אז "ואם זה עכבר, איני יודע מה זה פיל" - דברי היועץ המשפטי לממשלה. מזוז הדגיש בדבריו את החשיבות שבהודאתו של קצב וטען כי אין זה דבר של מה בכך.

בהקשר ההפרש בין חומרת האישומים המקוריים לבין אלו אשר נותרו לאחר החתימה על העיסקה, שב מזוז ואמר כי היה זה צעד הכרחי עקב חוסר הוודאות לגבי תוצאות המשפט. עוד הוסיף כי "השאלה הגדולה שהיינו צריכים לשאול את עצמנו הוא מהו המחיר שמדינת ישראל צריכה לשלם".

המתלוננת עתרה לבג"ץ[עריכה]

על פי עיסקת הטיעון, הפרקליטות תמליץ על עונש מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלוננות שהאישומים לגביהן נותרו לאחר העיסקה, זאת על אף, כפי שמזוז עצמו הזכיר במסיבת העיתונאים, שהעונש המרבי על עבירות אלו הוא שבע שנות מאסר.

תגובת המתלוננות, ובייחוד אלה שהאישומים בהקשרן הוסרו, באה עוד לפני ההכרזה הסופית על פרטי העיסקה. אלו יצאו חוצץ כנגד עסקת הטיעון ו-א' מבית הנשיא, אשר בהקשרה הוגשו במקור אישומי אונס, הגדילה לעשות ואף עתרה לבג"ץ כנגד ההכרזה על עסקת הטיעון. ברחבי הציבור התגובות לעיסקה התחלקו לשניים; בעוד שמספר אישי ציבור יצאו בקריאות גנאי לעיסקה אחרים טענו כי הדבר משמש הוכחה כי קצב נרדף על לא עוול בכפו.

פרשת קצב נמשכה מזה מספר חודשים ונחשפה לראשונה עם פרסום ההאשמות של אחת המתלוננות כנגד קצב. הפרשה צברה תאוצה עם הזמן ומתלוננות נוספות הופיעו ומסרו עדותן. לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להגיש כתב אישום כנגד הנשיא ואישור הנבצרות הזמנית של קצב, יצא הנשיא בדברי ביקורת עזים כלפי כלי התקשורת, אשר לדבריו היו משוחדים כנגדו והובילו את דעת הציבור לחרוץ את דינו בטרם התנהל כל משפט.