משבר ענף היהלומים
3 בינואר 2006
ענף היהלומים המלוטשים בעולם עבר בשנים האחרונות מספר משברים אשר מתחילים להשפיע על החברות הישראליות. צמצום כמות חומרי הגלם הזמינים, החרם על יהלומי מריבה וייצור זול במזרח הרחוק גורמים לחברות הישראליות להיערך מחדש ולהדק חגורות.
תמיד אמרו על ישראל כי היא מדינה ייחודית בכלכלה העולמית. ישראל היא מדינה בעלת משאבים טבעיים דלים ביותר והצלחתה בשוק העולמית הצליחה ב"ענפי המוח" שדורשים מו"פ כמו ענף ההיי-טק ופיתוח התרופות וכן ענפים המבוססים על משאבים נרכשים כמו ענף הכימיקלים, האנרגיה, היהלומים ורבים נוספים.
ענף היהלומים היא יחודי, כיוון שמרביתו נשלט על ידי קרטל "דבירס" העולמי שחולש על מרבית המכרות בעולם וששמר במשך מספר עשורים על רמות מחירים קבועים של יהלומי הגלם כדי למנוע את היצף השוק או מחסור חמור. כל פעם שהביקוש העולמי היה יורד והמחירים ירדו בעקבותיו, הקרטל היה סוגר את הברז ולא מוכר יהלומי גלם ככה שהמחסור בחומרי הגלם היה מעלה את מחירים היהלומים המלוטשים לרמה הנורמלית. וכאשר הביקוש ליהלומים המלוטשים היה גדל (בעיקר בתקופות החגים) והמחירים היו עולים בעקבותיהם, הקרטל היה מציף את השוק בחומרי גלם ומחירי היהלומים המלוטשים היו יורדים בחזרה למחיר הנורמלי.
בשנים האחרונות כוחו של דבירס החל לרדת, ומדינות אפריקה כמו אנגולה החלו לבטל הסכמי בלעדיות עם החברה ולהגיע להסכמים חדשים עם יהלומנים בעלי ממון כדוגמת לב לבייב שהבטיח להעביר אחוזים מהרווחים למדינה ולפתוח מפעלי ענק במדינות הללו כדי לספק מקומות עבודה לאוכלוסיה המקומית. כתוצאה מכך הסטטוס קוו נשבר והמחירי היהלומים כבר לא נשלטים על ידי דבירס, אלא על ידי כוחות השוק (וגם ע"י חברות בעלי אינטרסים זרים בעלי יכולת השפעה על הענף).
עם הזמן ישראל נתפסה כמוביל בליטוש היהלומים בעולם כולו, ואיכות היהלומים של התעשיינים המקומיים הייתה ברמה גבוהה. בנוסף, הקמת "הבורסה ליהלומים" אשר ריכזה את היהלומנים הישראלים רק תרמה לשוק כך שיצרני התכשיטים מצאו כתובת חדשה בה עשו את עסקיהם ולשם שלחו את הקניינים שלהם.
ואולם בעשור האחרון נראה כי השוק יהלומי הגלם בכלל ושוק מכרות היהלומים בפרט עבר רעידת אדמה פנימית כאשר מדינות כמו רוסיה אסרו יצוא של גלם מחוץ לגבולותיה כדי שחברות היהלומים יצטרכו לפתוח מפעלים בתחומה ולהעסיק כוח אדם מקומי. מדינות אפריקה סבלו ממלחמות אזרחים ופלישות של מדינות שכנות בגלל הרצון לשלוט במכרות, כתוצאה הוכרזו האזורים כאזורי סכסוך והאו"ם כפה על היהלומנים בעולם כולו לחתום על אמנה למניעת רכישת יהלומי מריבה. כמו כן, נפגעה התעשייה המקומית כאשר היהלומנים החלו בהעברת מפעלי הליטוש למזרח הרחוק כדי להוזיל עלויות, ומפעלים רבים בארץ נסגרו והועברו למזרח אירופה, דרום אמריקה, הודו או סין.
הקריסות הגדולות כדוגמת "אליאזרוב" שינתה את האופטימיות שליוותה את הענף המקומי במשך שנים, והתחזית החדשות לעשור הקרוב מראה כי השוק הישראלי ימשיך להצטמצם, החברות הקטנות ימשיכו להיסגר והחברות הגדולות ימשיכו להעביר את מפעלי הייצור למדינות העולם השלישי כדי להקטין הוצאות. למרות שמרכזי ההנהלה ישארו בישראל התחזית מראה שעיקר העסקים יבוצעו דרך משרדי המכירות במרכזי העסקים הגדולים בערים כמו ניו-יורק, הונג-קונג ובירות אירופה השונות.
